רפי מינץ | אמנות, הבלים
Rafi Műnz
| Art & Nonsense
Weiß Weit Weg
הלבן שהרחיק לכת
ההקדמה העברית מימין, למטה

Home
White
Acrobalance
Why
Schmiergarten
Behind the masks

Helvetia
Seto
FotoSeto

SetoDraw
Art as Red District
Window of opportunity
Installation
Installation 2014
rerubbishing
rerubbishingB
Ban the Bum
In
terference
Sculpture
Oil Painting

Collage
Watercolor
ExLibris
Prints
Books
Photo
Drawing
Graphic Design

Exhibition/Vita; dolce
Statement/Contact
Archive & site map
Critics

Workshops
צלחות Plates
קערות Bowls
אנגוב Engobe
פונטים Fonts
אנימציה Animation
פיוס Reconciliation
חיבור נכון Right connection
חרוזים מקומיים God forBead
טיוטא Draft
גורל Fate
שריפת הפסלים Firing

תנור נייר Paper Kiln

קוסמולוגיה Cosmology
 

 

Weiß Weit Weg (Vorwort) the preface, alas, is in German; i'm working on the English translation

 

Obwohl meine Alltagssprache Hebräisch ist und mein Geburtsort Haifa, damals Palästina, 

bin ich mit der deutschen Sprache und ihrer Kultur aufgewachsen. 

Bis zum Kindergartenalter habe ich praktisch nur Deutsch gehört. Später begann ich 

die deutsche Kultur zu bekämpfen, da sie mich, meistens im Unterbewusstsein, 

mit all den Geschichten, Gedichten und der Musik in meiner Lebensart unablässig besetzte.

Als ich noch später anfing mich für Fremdsprachen, besonders die Lateinische, zu interessieren, 

hat sich dieses "Aufbringen" als vorteilhaft erwiesen – dieses Buch ist ein Beweis dazu.

 

Über ein halbes Jahrhundert später, in Zürich, als Gast der Arbeitsgemeinschaft Züricher Bildhauer (AZB), 

sind meine Erinnerungen an die deutsche Sprache wieder in den Vordergrund gerückt; mehr als in 

englischsprechenden Ländern, habe ich mich hier wohl gefühlt, erstaunlicherweise auch der Sprache wegen.

 

Dieses kleine Buch von Schneebildern, die ich im Winter 2014 in Finnland malte, beschäftigt sich 

mit dem Wort Weiß und dem Spiel damit. Das Buch ist meinen Eltern gewidmet, die ich nachträglich 

um Entschuldigung bitte, wegen gar zu harter "Behandlung" meinerseits.

 

        Rafi Münz, Zürich, Juli 2015

 

Gönner: Paul Güntensperger, Homburg CH

Die Originale variieren zwischen 20x25 und 34x49cm

הלָבָן שהרחיק לכת
אף על פי שנולדתי בחיפה (פלשתינה דאז), חונכתי על ברכי השפה הגרמנית ותרבותה.
עד כניסתי לגן הילדים שמעתי כמעט רק גרמנית.
הספרות, השירה והמוזיקה היו לחם חוקי והשפעתם על חיי בל תתואר. בילדותי נלחמתי בהוריי על בחירתם:
היטב זכורה לי הבושה, כאשר פנו אליי ב"שפה הנאצית" בנוכחות חבריי
מכה מובהקת שסבלו ממנה רבים מילדי הייקים.
כאשר התחלתי להתעניין בשפות זרות, קלטתי שיש מתוק ב"עז" הזאת.
לשיא החייאת שפת אימי הגעתי אחרי למעלה מחצי מאה, דווקא בציריך (שווייץ)
שבה הייתי 5 חודשים אורחה של קומונת העבודה של פסָּלי העיר (AZB)
באורח מוזר קיבלו עבודותיי – פיסול, ציור ומיצבים – כותרות, הסברים ותוספות, עשירים במשחקי לשון
על טהרת השפה הארית. כל התקשורת עם סביבתי היתה קלה וחלקה, כתוצאה ישירה משליטתי בשפה.
תחילתו של ספרון זה בסדרה של "ציורי שלג" שציירתי בפינלנד בחורף 2014
בשהותי בציריך הבשיל הטקסט והתוצאה מוקדשת להוריי, בתודה ובבקשת מחילה
על עלבונות שעלבתי בהם, בשל אי שליטתם בשפת עֵבֶר. מכיוון ש"חשבתי את הספר" בשפה הגרמנית
שלא כדרכי, יצא תרגומו פעמים רבות חיוור למדי

רפי מינץ, ציריך, יולי 2015

גודל הציורים במקור נע בין 20x25 לבין 34x49 ס"מ

 

 

web metrics