|
|
הנוסטאלג'ארה. סמל ודגל ואות הג'ארה
הנוסטלגית,
ששימשה
לצינון המים בימים עברו. כד חרס קטן וצנוע
שידע להעניק רגעי עונג וחסד לעמלים באשר הם.
מיזוג תרבויות, מזיגת המים, שפות וזמנים.
תצרף.
ולכל זמן ולכל חפץ
ותחת השמים הוא מפסל ויוצר
ותחתם גם שורף ימים ושעות
בתנור שבנה
בעצים שאסף
באוסף עצום.
ושומר את הקונוסים*, עודים מוצלים מאלף מעלות של אש
עדות כפופה לחום שהיה.
ומשנים צורה ומשמעות
ומעלים חיוך.
כמוהם גם הפסלים
עמדו בגינה בסדר קבוע והבהיקו באור שמש ורחצו בטל הבוקר
שינו מקום ועשו דרכם ישובים באוטובוס, חרוגים בחגורות בטיחות
ואף חגורים בהן. נישאים באיטיות, ושכנתי בעלת העיניים הכחולות מביטה בערגה
בחלילן המנגן לה כל הדרך והציפור טומנת ראשה בחול
כדי לא לשמוע. רק רקדני הדבקה בתחתוניהם העליזים
יודעים להאריך במחול...
מינצורף צירפם לטיול השנתי לאום אל פחם, כי שכנך קרובך
צירף את האדמה הקדומה למסע בקדמת האוטובוס
צירף את הדומם למנוע
צירף
אותי
למסעו.
תודה
שרית ברקוביץ' מנדלסון |
רפי מינצורף
הוא תכשיט לא קטן...
מנצנץ באור יקרות
וזורח באור יקר אות
איש של אדמה ואדם
יוצר וכותב סת"ם אותיות
וכותב באמת דברי הגות ושטות.
איטר יד ימינו ומעטר ביד שמאלו.
שמאלי מלידה וימיני מלמידה.
רפי הוא מינצורף מצרף שפות, זמנים ותרבויות
לכדי משמעות חדשה, מפתיעה.
ללכת בעקבות רפי, זו מלאכת תצרף מאתגרת -
כזו המגרה את העין, את הלב ואת השכל.
זהו מסע הרפתקני בגילוי החיבור שבין החומר לרוח,
בין הישן לחדש, זהו שיטוט על הגבול שבין שטות לרצינות,
זו הקשבה למה שבין אמירה נוקבת לשתיקה רועמת.
הפסלים של רפי הם יצירה של תרבות חדשה,
בהם הוא מצרף צירופים אפשריים וכאלה שפחות.
חומריו נבחרים באקראיות מכוונת, ומעניקים חזות חדשה
לאמירה שחוקה. בפסלים ובשמותיהם ניכרת הפשטות
והעשייה מתוך שמחה, עד כי לעיתים נתהה עם מולנו
ילדותיות סוחפת או פילוסופיה מורכבת.
דרך מיוחדת לו לרפי, בחומר, בצבע וברוח. במשב אחד
הוא פורע סדרן של אותיות, מחליף אחת באחרת ויוצר
צירוף חדש, נושב לתוכן זמנים ומועדים לששון.
כך, בהינף של קולמוס, באופן מפתיע הופך ה"כנר על הגג",
המוכר, מאושיות התרבות הישראלית, המציג זכרון ימי ראשית,
ל"תנר על הגג". מלה חדשה, לכאורה שגיאה...
כל טעות היא מקום לתהוּת, כל חילוף הוא מקום לחילוץ
של משמעות חדשה מתוך מלה מוכרת.
התנר, שלא היה שם קודם, ולא היה מעולם, בא לרמז על התנור,
שלא היה שם קודם ולא היה מעולם. שנבנה על הגג באופן מיוחד,
כדי לאפשר לאמנים שיבואו מקרוב ומרחוק, להתנסות
בחדוות היצירה במחיצתו של התנר הראשי...
גם הקמאן (כנר בערבית), שלא היה שם קודם, בא לראשונה
מלשון קמין (תנור), ומשחק לידיו היטב גם בשפה הערבית.
|
